שער למדיטציה פנימית

רוב האנשים חושבים שמדיטציה היא שקט מושלם.

אבל היא מתחילה דווקא ברעש.

מחשבות, רגשות, תחושות - כולם עולים לפני שהם שוקעים.

זה לא כישלון.

זו ההתחלה.

למה אנחנו צריכים מדיטציה היום יותר מתמיד

בעולם של גירויים, מסכים, דרישות וקצב - הנפש מתעייפת.

מדיטציה יוצרת:

מרווח

נשימה

בהירות

חיבור

ריפוי

הקשבה

היא לא מוסיפה דבר.

היא מחזירה.

השער שבתוכנו

לכל אדם יש שער פנימי - מרחב שבו הכול נרגע.

הוא לא רחוק.

הוא לא נסתר.

הוא פשוט נשכח.

ובכל פעם שאנחנו עוצרים, נושמים, ומרגישים - אנחנו מתקרבים אליו.

איך עוברים את השער

לא צריך תנוחות מורכבות.

לא צריך שעות.

אפשר להתחיל כך:

לשבת בנוחות

לעצום עיניים

להרגיש את הנשימה

לתת למחשבות לחלוף

לא לרדוף

לא להילחם

המדיטציה אינה מאבק.

היא הסכמה.

מה קורה מעבר לשער

מעבר לשער יש:

שקט

נוכחות

תחושת דיוק

חיבור

בהירות

רוך פנימי

העולם לא נעלם.

אבל היחס אליו משתנה.

מדיטציה כהרגל עדין

מדיטציה לא צריכה להיות “משימה”.

היא יכולה להיות:

דקה בבוקר

נשימה בין פגישות

עצירה לפני שינה

רגע של הקשבה

הרציפות חשובה יותר מהאורך.

לחזור לעצמנו

בכל פעם שאנחנו עוברים דרך השער, אנחנו חוזרים הביתה.

לא למקום - אלא לעצמנו.

והבית הזה תמיד פתוח.