ניקוי פנימי עמוק
יש עומסים שלא נראים בעין - אבל מרגישים בלב.
רגשות, מחשבות וחוויות שלא קיבלו מקום נשארים בתוכנו.
זהו מאמר על ניקוי שאינו חיצוני אלא פנימי, ועל הדרך לשחרר בעדינות את מה שכבר מיותר.
במהלך החיים אנחנו סופגים:
מילים
מבטים
לחצים
אכזבות
אשמות
פחדים
דרישות
עומסים רגשיים
לא הכול מתפרק מעצמו.
חלק נשאר.
וכשמשהו נשאר יותר מדי זמן - הוא מתחיל להעיק.
עומס שלא מקבל פורקן
רגש שלא קיבל מקום לא נעלם - הוא שוקע.
ושם, בשכבות העמוקות, הוא יוצר:
עייפות
חוסר שקט
תחושת תקיעות
מתח בגוף
רגישות יתר
ירידה בשמחה
לפעמים אנחנו לא מבינים למה קשה - אבל משהו בפנים מלא.
ניקוי מתחיל בהכרה
הצעד הראשון בניקוי הוא פשוט לשים לב.
לשאול:
מה אני מחזיק יותר מדי זמן
על מה לא דיברתי
איפה ויתרתי על עצמי
מה כבר לא נכון לי
איזה רגש מבקש יציאה
לא כדי להאשים - כדי לשחרר.
איך משחררים בעדינות
שחרור אינו דרמטי.
הוא תהליך.
אפשר להתחיל כך:
כתיבה חופשית
בכי כשצריך
שיחה כנה
נשימות עמוקות
מגע בגוף
הליכה בטבע
מדיטציה קצרה
מוזיקה שמניעה רגש
הגוף והלב יודעים מה לעשות כשנותנים להם רשות.
ניקוי פנימי הוא חופש
כשמתחיל להתרוקן:
הנשימה מתרחבת
הראש מתבהר
הגוף נרגע
השינה משתפרת
הרצון חוזר
השמחה חוזרת
זה לא כי החיים השתנו - זה כי המקום בתוכנו השתנה.
לא להעמיס מחדש
ניקוי אינו חד־פעמי.
הוא הרגל עדין.
להגן על הניקיון אומר:
לשים לב למה נכנס
להציב גבולות
לבחור אנשים מדויקים
לקחת הפסקות
לנוח בלי אשמה
לומר אמת
לבחור שקט
זהו סוג של כבוד עצמי.
מרחב חדש נולד
אחרי ניקוי פנימי עמוק נולד מרחב.
ובתוך המרחב הזה מתחיל להופיע משהו חדש:
בהירות
קלילות
תנועה
השראה
שמחה
נשימה
לא כי “תיקנו את עצמנו” - אלא כי חזרנו לעצמנו.
מאמרים דומים
