גרפולוגיית ילדים בעולם הרגש
כתב היד של ילד הוא לא “סתם קשקוש” - הוא מפה רגשית.
דרך קווים, לחץ, תנועה וצורה, הילד מספר על עולמו הפנימי בצורה שאינה תלויה במילים.
זהו מסע עדין אל המקומות שילדים לא תמיד מצליחים להגיד בקול.
מאמר על הכתיבה כחלון לרגש.
בעוד מבוגרים מתרגלים להסתרה, שליטה וריסון, ילדים עדיין כותבים כמו שהם מרגישים.
לכן כתב היד שלהם: חופשי, ישיר, כנה, ספונטני, מלא תנועה
הם לא מנסים להרשים.
הם לא חושבים על “נכון” ו“לא נכון”.
הם פשוט נותנים לרגש לעבור ליד.
וזה מה שהופך את כתב היד של ילד לאחד הכלים הרגשיים המדויקים ביותר.
מה אפשר לראות בכתב של ילד
כתב היד של ילד מגלה הרבה יותר ממה שנראה לעין:
ביטחון עצמי - דרך גודל הכתב והנוכחות שלו.
חרדה או מתח - דרך לחץ חזק או קווים רועדים.
שמחה וחיוניות - דרך קווים מעוגלים ותנועה זורמת.
קושי רגשי - דרך מחיקות חוזרות או קווים שבורים.
צורך בגבולות - דרך כתב מפוזר או לא מאורגן.
כאב פנימי - דרך צמצום פתאומי בגודל הכתב.
דמיון ויצירתיות - דרך עיטורים, פיתולים, אלמנטים לא שגרתיים.
ילד לא ישקר בכתב ידו. הוא גם לא יודע איך.
למה ילדים “מדברים” דרך כתב היד יותר מאשר דרך מילים
ילד לא תמיד יודע: להסביר מה הוא מרגיש, להבין מה עובר עליו, לתת שם לתחושות, לדבר על פחדים, או לבקש עזרה, אבל הגוף שלו יודע.
והיד מבטאת את מה שהפה מתקשה לומר.
לכן כתב יד של ילד יכול:
להתריע לפני משבר
לחשוף עומס נפשי
להראות צורך בתשומת לב
לספר על בדידות
להצביע על עומס לימודי או רגשי
לפעמים כתב היד יודע לפני ההורה - ולפני הילד עצמו.
איך מזהים מצוקה בכתב של ילד
מספר סימנים יכולים לעורר תשומת לב:
לחץ חזק שמקמט את הדף
קווים שחוזרים שוב ושוב על אותו מקום
כתב קטן מאוד או מצומצם
כתב שמתפרק, “נוזל”, או יוצא מכל השורות
ציורים כהים, במיוחד בשחור
הרבה מחיקות
יצירת דמויות ללא פנים או עם פנים עצובות
נתק בין אותיות, מילים או חלקי גוף בציור
לא כל סימן הוא בעיה - אבל אוסף סימנים מספר סיפור.
וההקשבה לסיפור הזה יכולה להציל נשמה קטנה.
גרפולוגיה כגשר בין ילד למבוגר
כאשר מנתחים כתב יד של ילד, משהו עמוק קורה:
הילד מרגיש שרואים אותו
ההורה מבין אותו טוב יותר
המטפל מקבל כלי עבודה בהיר
הדיאלוג נפתח
הילד מקבל שפה לרגש
הניתוח אינו ביקורת - הוא הזמנה.
זוהי דרך להגיד לילד: “הרגש שלך חשוב. אני רואה אותו.”
איך לעזור לילד דרך הכתיבה
כמה כלים פשוטים שיכולים ללוות ילד רגשי:
לתת לו לכתוב ביומן קטן
לעודד ציור חופשי ללא ביקורת
לבחור צבעים שמשקפים מצב רוח
לתת לו להחליט באיזה עט נוח לו
ליצור “פינת יצירה בטוחה” בבית
לשבת לידו בלי לשאול יותר מדי
להקשיב למה שהיד שלו מספרת
הילד לא חייב להסביר - מספיק שמתבוננים.
כתב היד כחלון לגיבוש זהות
כשהילד מתבגר, כתב היד שלו משתנה יחד איתו.
הוא נעשה:
בטוח יותר
מאורגן יותר
יציב יותר
וכשהשינוי קורה - זה סימן שהנפש מתגבשת.
כתב היד הוא ראי להתפתחות הפנימית.
וכשילד לומד שהוא לא “בעיה”, אלא נשמה רגישה שמבטאת את עצמה - הוא גדל אחרת.
בביטחון.
בכבוד עצמי.
ובהבנה שמותר לו להרגיש.
מאמרים דומים
