ריח שמעורר זיכרון
יש זיכרונות שלא חוזרים דרך מחשבה - אלא דרך ריח.
בשבריר שנייה הם מחזירים אותנו בזמן, למקום, לאדם, לרגש.
מאמר על החוש שמוכר פחות, אך משפיע יותר מכל על הלב.
ועל הדרך שבה ריח מצליח לפתוח דלתות שהמילים לא מצליחות.
מבין כל החושים - הריח הוא היחיד שמדבר ישירות עם מערכת הזיכרון והרגש.
הוא לא עובר דרך פילטרים של חשיבה אלא מגיע ישר אל:
הרגש
הזיכרון
החוויה
הגוף
ריח הוא קיצור דרך לנשמה.
מספיק ריח אחד קטן - והלב כבר נמצא במקום אחר לגמרי.
הזיכרונות שלא ביקשנו לזכור
כולנו חווינו את זה:
ריח של בושם שמחזיר אדם
ריח של אוכל שמחזיר בית
ריח של אדמה שמחזיר ילדות
ריח של סבון שמחזיר חיבוק
ריח של ים שמחזיר חופש
ולפעמים - הריח מחזיר גם כאב.
כי הריח לא בוחר מה להחזיר. הוא פשוט פותח את הדלת.
ריח כזמן קפוא
ריח הוא כמו צילום רגשי.
הרגע שבו חווינו אותו
נצרב עם כל מה שהיה בו:
המצב הנפשי
האנשים
המילים
התחושה בגוף
מה שלא נאמר
וכשהריח חוזר - גם כל החבילה חוזרת איתו.
לפעמים אנחנו מופתעים כמה מהר דמעות יכולות להגיע מרק בגלל ריח.
למה ריח מעורר גם ריפוי
כמו שהוא מעורר כאב - כך הוא גם מעורר ריפוי.
ריח יכול:
להרגיע חרדה
להחזיר תחושת ביטחון
לפתוח לב סגור
לשלב בין עבר להווה
להיזכר במי שהיינו
להחזיר אותנו לעצמנו
יש ריחות שאנחנו בוחרים להקיף את עצמנו בהם לא במקרה.
הנשמה יודעת למה היא מתגעגעת.
ריח, בית ונשמה
הריחות בבית שלנו יוצרים תדר רגשי:
ריח של קפה
ריח של נרות
ריח של כביסה נקייה
ריח של תבשיל
ריח של פתיחת חלון
אלה לא רק ריחות. אלה חתימות רגשיות.
בית מריח כמו מי שגר בו.
וכשנכנסים - מרגישים אם הבית נושם או לא.
לבחור ריח מתוך מודעות
אפשר להשתמש בריח ככלי רגשי:
לבחירה במצב רוח
לחיזוק ביטחון
להעמקת רוך
ליצירת שקט
לתמיכה בשינה
לתהליך ריפוי
לבנדר - מרגיע
וניל - עוטף
הדרים - מניע
מרווה - מנקה
ורד - פותח לב
ריח הוא שפה. והלב מבין אותה מצוין.
כשהזיכרון חוזר דרך האף
לפעמים הריח מחזיר אדם שכבר איננו.
ולפעמים מקום שכבר לא קיים.
ולפעמים גרסה שלנו שכבר השתנתה.
והרגע הזה - הוא רגע קדוש.
כי הוא מחבר:
בין עבר להווה
בין געגוע לאהבה
בין זיכרון לריפוי
בין מה שהיה למה שיש
ריח לא שואל שאלות. הוא מזכיר.
ולפעמים - כל מה שאנחנו צריכים זה תזכורת אחת קטנה כדי להרגיש שוב.
מאמרים דומים
