איך לבחור אנשים קרובים
לא כל מי שנכנס לחיים שלנו צריך להישאר קרוב.
קרבה היא בחירה, לא הרגל ולא חובה.
זהו מאמר על האנשים שאנחנו מאפשרים להם להיכנס ללב.
ועל איך לבחור קרבה שמחזקת ולא שוחקת.
רבים מאיתנו מתבלבלים בין להיות מוקפים לבין להיות מחוברים.
אפשר להכיר הרבה אנשים ולהרגיש לבד.
ואפשר להיות עם מעט אנשים ולהרגיש מוחזק.
אנשים קרובים אינם נמדדים במספר.
הם נמדדים בתחושה.
למה אנחנו מכניסים אנשים שלא מתאימים
לעיתים אנחנו בוחרים קרבה מתוך:
פחד להיות לבד
הרגל ישן
צורך באישור
אשמה
תקווה שמישהו ישתנה
חוסר הקשבה לעצמנו
אבל קרבה שנובעת מפחד לא יוצרת ביטחון.
הגוף בדרך כלל יודע מהר מאוד אם מישהו מתאים להיות קרוב - רק שלפעמים אנחנו לא מקשיבים לו.
הסימנים שמישהו מתאים להיות קרוב
אדם שמתאים לקרבה:
גורם לנו לנשום
לא מקטין אותנו
לא דורש שנהיה אחרים
מקשיב באמת
מכבד גבולות
יציב גם כשקשה
לא נעלם ברגעים מורכבים
אחרי מפגש איתו אנחנו לא מותשים.
אנחנו מרגישים יותר אנחנו.
קרבה בריאה מרגישה בטוחה
קרבה בריאה אינה דרמה.
היא שקטה.
יש בה:
אפשרות לומר לא
מקום לטעות
חופש להיות שקט
חופש להיות רגיש
כבוד לקצב
תחושת יציבות
אם אנחנו כל הזמן דרוכים, בודקים מה לומר, מפחדים לאכזב - זו לא קרבה.
זה מאמץ.
לא כולם צריכים להיכנס ללב
יש אנשים שמתאימים:
לשיחה
לעבודה
למפגש חברתי
להיכרות שטחית
ולא ללב.
וזה בסדר.
לא כל קשר צריך להעמיק.
לא כל אדם צריך לדעת הכול.
לב הוא מקום יקר - לא פינת המתנה.
לבחור קרבה זו אחריות
כשאנחנו בוחרים מי קרוב אלינו, אנחנו בוחרים מי משפיע עלינו.
אנשים קרובים משפיעים על:
הביטחון שלנו
הדימוי העצמי
האומץ
השקט
הבחירות
הדרך
לכן הבחירה אינה אגואיזם. היא שמירה.
הקרבה הנכונה מרגישה כמו בית
אנשים קרובים באמת לא צריכים להרשים.
איתם:
אפשר לנוח
אפשר להיות שקט
אפשר לבכות
אפשר לצחוק
אפשר להשתנות
אפשר פשוט להיות
והשאלה הכי חשובה לבחור לפיה היא פשוטה:
איך אני מרגיש ליד האדם הזה לאורך זמן.
אם התשובה היא רוגע, חופש ונשימה - כנראה שבחרת נכון.
מאמרים דומים
