תובנות ליום שלישי 29.7.2025

בן בר-נוי פניקס • 29 ביולי 2025

יש ימים שהלב מרגיש הכל קצת יותר חזק. כאילו העולם לוחש משהו - אבל אנחנו עדיין לא בטוחים מה.
ימים שבהם מבט קטן, מחשבה חולפת או שיחה מקרית יכולים לפתוח דלת לתוך עצמנו.

ואז פתאום, אנחנו מבינים שהכל מדויק. שהדברים שנראו סתמיים - הם לפעמים המסר.

אז גם אם הבוקר התחיל בשקט, או אולי ברעש גדול - תנו לעצמכם רגע.

תתקרבו אל עצמכם.

אולי דווקא היום - משהו יאיר לכם מבפנים.

יש ימים שבהם לא צריך להסביר יותר מדי – רק לעצור, לנשום, ולהרגיש את הסנכרון של היקום פועם בתוכך.

היום הזה, יום שלישי, מביא איתו את קלף העולם – אחד הקלפים העוצמתיים והשלמים ביותר בחפיסת הטארוט.


קלף העולם מופיע תמיד כשתהליך משמעותי הגיע לסיומו. אבל לא סתם סוף – אלא כזה שיש בו תחושת השלמה. זהו סיום שנחגג, כמו סגירת מעגל מתוך מודעות מלאה, עם תובנות שצמחו מתוך הדרך עצמה.

העולם הוא לא יעד חיצוני. הוא מצב תודעתי שבו הנשמה מרגישה שהגיעה הביתה.

וכשזה קורה – משהו נפתח. משהו חדש מתחיל.


ביום הזה, מומלץ לעצור לרגע ולהביט אחורה לא כדי להתעכב – אלא כדי להודות.

על כל מה שעברת. על כל הדרך שעשית. על המקומות שבהם לא האמנת שתגיע – והגעת.

היום זו הזדמנות לזהות את הניצחונות הקטנים. את הסגירות שנעשו בלב, את החוזים שהשתחררו, את הקשרים שנרפאו.

העולם מזכיר לנו שהשלמות לא מגיעה מבחוץ – היא נוצרת מבפנים.


קלף העולם הוא גם שער. רגע לפני התחלה חדשה.

הוא מלמד אותנו שלא צריך לרוץ מיד לפרק הבא – לפעמים השיעור הכי עמוק הוא לדעת לחגוג את הסוף.

ואז, כשהלב נינוח והנשמה שקטה – ההתחלה הבאה מופיעה מעצמה.


המסר המרכזי של היום:

היום אתה מוזמן להרגיש שלם. לא כי הכול מושלם – אלא כי אתה נמצא בדיוק איפה שהיית אמור להיות.

היום הוא יום של הודיה, של הבשלה, של סגירת פרק מתוך עוצמה ולא מתוך כאב.

היום אתה מוזמן לרקוד את הריקוד שלך, כאילו אתה המרכז של היקום – כי באמת, יש בתוכך יקום שלם.


וזה הרגע לשאול:

איזה מעגל בחיי הגיע להבשלה?

איפה אני מרגיש שסיימתי מסע ומוכן להיוולד מחדש?


יש תאריכים שמרגישים כמו תו סיום של יצירה… רק כדי לגלות שהם בכלל הקדמה לפרק הבא.

29.7.2025 הוא יום כזה – יום שמורכב ממספרים עדינים, רגישים, עמוקים, כאלה שלפני שהם פועלים – הם מרגישים.


המספר 29 נחשב לנשמה עתיקה במספרי הדרך. זהו מספר שמביא איתו אינטואיציה גבוהה במיוחד, רגישות רגשית, וחיבור עמוק לעולמות נסתרים. אבל יחד עם העוצמה – הוא גם מביא איתו אתגר: הצורך לשחרר תלות רגשית, ללמוד לעמוד בזכות עצמו, ולהבין שהכוח האמיתי לא נולד מהחוץ – אלא מהשקט הפנימי.

זה מספר של ריפוי עמוק, של תהליכים תודעתיים, ושל אמנים בנשמה.


כאשר מוסיפים את החודש והשנה – מקבלים את תדר (2+9+7+2+0+2+5) = 27 = 9

והנה מגיע ה־9 – מספר הסגירות, החמלה, הנתינה, והיכולת להתרומם מעל הרעש אל גובה רוחני.


ביום כזה, האנרגיה קוראת לנו להיות בשליחות. לא בשביל תמורה, לא בשביל מחיאות כפיים – אלא פשוט כי הנשמה שלנו לא יודעת אחרת. זהו יום שבו אפשר להרגיש הכל – ואז לתרגם את זה ליצירה, לאהבה, לנתינה.


וכאן נכנסת שולה חן – זמרת, שחקנית, יוצרת – ובעיקר נשמה.

היא נולדה בדיוק ביום הזה – 29 ביולי – ותמיד נשאה על גבה קול שהוא לא רק קולי, אלא גם נפשי. שולה חן הביאה לתרבות הישראלית משהו שנדיר למצוא: חיבור בין פשטות עממית לרגישות רוחנית, בין מזרח למערב, בין כאב לאור.


כמו התאריך בו נולדה – גם היא מבטאת את היכולת להיות גשר. גשר בין דורות, בין עולמות. היא לא צרחה, לא דרשה, לא כפתה – היא שרה. היא לחשה. והיא נגעה.

וזה בדיוק המסר של התאריך הזה – לדעת לגעת מבלי לגעת, לדעת להשפיע גם כשאתה שקט, לדעת שהשביל האישי שלך – גם אם אינו מתוקשר בקול – יכול להדהד למרחקים.


אז מה אומר לנו היום הזה, לך ולי?

הוא מזמין אותנו להתבונן. להיות עדינים עם עצמנו. לחבר בין חלקים שהתפזרו.

הוא לא מבקש לרוץ, אלא להרגיש.

לא לייצר תוצאה, אלא לעבור חוויה.

הוא מבקש מאיתנו להיות – פשוט להיות – בגובה העיניים של הנשמה.


ובדיוק כמו שולה חן, שלא הייתה זמרת של אפקטים אלא של עומק – כך גם אנחנו מוזמנים היום להניח את המסכות ולחזור למי שאנחנו באמת.

כי בתוך כל אחד ואחת מאיתנו – מסתתר קול עדין, שלם, שמחכה רק שנקשיב לו.


יש משהו בסלנייט שקשה להסביר במילים, כאילו היא נושאת בתוכה שקט עתיק, זיכרון עמוק של עולמות עליונים, ומגע קליל של מלאך על הכתף. לא משנה כמה רעש יש מסביב – כשמחזיקים סלנייט ביד, פתאום הכול נעשה קצת יותר ברור, קצת יותר נקי, קצת יותר נכון. זו אבן שאינה רק אבן – היא מעין גשר, מעודן ובלתי נראה, בין הקרקע שאנו דורכים עליה לבין השמיים שמהם באנו.


יש לה ברק פנימי לבן שמזכיר חוטי משי של אור, ולעיתים קרובות היא נראית כאילו נחרט בה שביל חלב קטן. כשמתבוננים בה – מרגישים שהיא לא שייכת לכאן. אולי זו הדרך שלה להזכיר לנו שגם אנחנו, באיזשהו מקום, לא שייכים רק לכאן. שיש בתוכנו נשמה עתיקה שמחפשת שקט, אמת ואור.


העבודה עם סלנייט מזמינה אותנו לעצור. לנשום. להניח את מה שמכביד. לשחרר את מה שכבר לא משרת. היא מטהרת אנרגיות, מרגיעה מחשבות, ומסייעת בהסרת דפוסים ישנים שמונעים מאיתנו להתקדם. היא לא צועקת – היא לוחשת. לא דוחפת – אלא מלטפת. זו אבן שמבינה שהדרך לריפוי לא תמיד עוברת דרך סערה – לפעמים היא דווקא מתחילה באור קטן בחדר חשוך.


סלנייט מושלמת למדיטציה, לטיהור מרחבים, ולחיבור עם מדריכים רוחניים. אם הנחת אותה מתחת לכרית, ייתכן שתתעורר עם מסר. אם הצבת אותה על שולחן העבודה – תרגיש שהאווירה משתנה. ואם תחזיק בה כמה דקות בלב פתוח – אולי תגלה שבתוך השקט שלה, נמצא הקול שלך.


היום, כשהעולם רועש והלב מבקש מנוחה, סלנייט מזכירה לנו שאפשר גם אחרת. אפשר לעטוף את עצמנו ברוך. להניח את הראש לרגע. לשחרר אשמה, כאב, ספקות. פשוט להיות – באור.


אז אם אתה מחפש תשובה, נחמה או בהירות – קח רגע לעצמך. אחוז בסלנייט. נשום עמוק. תן לשקט לדבר.

מאמרים דומים

מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 4 בדצמבר 2025
יש רגעים שבהם הלב מפוחד לא כי קרה משהו עכשיו - אלא כי הוא זוכר. זוכר את הפעמים שנשבר, שננטש, שלא ראו אותו, שלא בחרו בו. וכשזה קורה, הוא בוחר להתכווץ כדי לשרוד. מאמר על הדרך הרכה לפתוח את הלב מחדש, בלי להכריח ובלי להכאיב.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 4 בדצמבר 2025
אהבה יכולה להיות חיבוק שמרחיב את הנשמה - או אחיזה שמכווצת אותה. לפעמים אנחנו מתבלבלים וחושבים שקרבה חייבת להיות שליטה, ביקורת או פחד לאבד. אבל האמת הפשוטה היא כזו: אהבה אמיתית לא לוקחת חופש - היא נותנת אותו.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 4 בדצמבר 2025
אשמה היא מהרגשות הכבדים ביותר שאנחנו סוחבים - לעיתים שנים ארוכות מדי. היא לוחשת שאנחנו אחראים לכאב של אחרים, או שלא היינו “מספיק טובים”. אבל אשמה אינה סימן לעומק - היא סימן לכך ששכחנו להיות אנושיים. מאמר על החופש שמגיע כשאנחנו מפסיקים להילחם בעצמנו.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 4 בדצמבר 2025
כולנו נושאים צלקות - חלקן נראות, חלקן שקטות ונסתרות בלב. הן לא רק סימן לפגיעה, אלא עדות לעומק שחיינו נגעו בו. כאשר אנחנו לומדים לראות את הצלקות כחלק מהסיפור ולא מהכישלון, אנחנו מגלים שהן יכולות להפוך למקור כוח, תבונה וחמלה.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
המוח שלנו מייצר אלפי מחשבות ביום - וחלקן כלל לא מועילות לנו. לפעמים אנחנו לא חושבים את החיים - אלא חושבים את עצמנו לדעת. כשאנחנו לומדים לסדר, לסנן ולשחרר את הרעש המנטלי, אנחנו חווים בהירות, שלווה ונשימה חדשה.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
השקט הפנימי אינו יעד חיצוני - הוא מצב תודעתי. הוא לא נוצר כשסוף־סוף אין רעש בעולם, אלא כשאנחנו מפסיקים את המאבק הפנימי. זהו מאמר על הדרך למצוא בתוכנו מקום שאיש לא יכול לקחת מאיתנו.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
יש אנשים שנוכחותם ממלאת אותנו חיים - ויש אנשים שנוכחותם מרוקנת אותנו בשקט. הם לא תמיד רעים, לא תמיד מודעים, ולעיתים אפילו לא מתכוונים. אבל הגוף והנשמה מרגישים את זה - גם אם השכל לא יודע להסביר. מאמר על הזכות לשמור על האנרגיה שלנו ועל הגבול הרגשי.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
בתוכנו חי ילד קטן - עם לב רגיש, חלומות גדולים ופחדים עתיקים. הוא לא נעלם כשהתבגרנו - הוא רק למד להתחבא. כאשר אנחנו מתקרבים אליו ברכות ולא בכוח, אנחנו מגלים את המקור העמוק ביותר של הרגש והאנושיות בתוכנו.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
בכולנו יש צדדים שאיננו מראים לעולם - פחדים, חולשות, חרטות, קנאה, פגיעוּת. הצל אינו האויב - הוא החלק שמחכה שיכירו בו מבלי לשפוט. כשאנחנו לומדים לאהוב גם את המקומות החשוכים בתוכנו, אנחנו מפסיקים להילחם בעצמנו - ומתחילים להירפא באמת.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
העולם מדבר אלינו בקולות חזקים - הודעות, מטלות, מסכים, ציפיות. אבל דווקא בתוך הרעש החיצוני, מסתתרת אפשרות להקשיב לרעש הפנימי - ואז להשקיט גם אותו. שקט אמיתי אינו נמצא בחוץ - אלא נוצר מבפנים. מאמר על היכולת לגלות בתוכנו פינה של שלווה, גם כשהכול סביבנו רועש.
Show More