כשאנשים מרוקנים אותנו

כשאנחנו פוגשים אדם - החיבור אינו מתרחש רק במילים:

יש תדר

יש דינמיקה

יש חליפת אנרגיה

יש הרגשה

לפעמים אתה עם מישהו - ובסוף המפגש אתה מרגיש:

קל יותר

בהיר יותר

נשימה פתוחה

חיוך מבפנים

ולפעמים:

כבד

מנוקז

מתוח

מתרוקן

הגוף יודע.

לא תמיד מדובר ברוע

יש אנשים שמרוקנים אנרגיה לא מתוך כוונה לפגוע, אלא מתוך:

צורך עמוק באישור

תלות רגשית

חוסר מודעות

פחד מנטישה

צורך בשליטה

צורך באוזן קשבת תמידית

תחושת חוסר פנימי

זה לא גורם להם להיות “אנשים רעים”. זה גורם להם להיות אנשים עם חסר רגשי שמנסים למלא דרך אחרים.

הסימנים שהאנרגיה שלנו נגנבת

כשאנחנו ליד אדם שמרוקן אותנו, נרגיש אחרי זמן איתו:

עייפות בלתי מוסברת

צורך להיות לבד

תחושת חנק רגשי

עצבנות פתאומית

צורך להתנתק

חוסר סבלנות

תחושת כבדות בגוף

נשימה קצרה

הדבר המעניין:

המילים אולי היו מנומסות - אבל התדר היה מתיש.

גבול הוא לא חומה

קל לחשוב שפתרון הוא “לברוח”. אבל גבול רגשי אינו בריחה - הוא מגדיר מה נכנס אלינו.

גבול יכול להיות:

להגיד “לא עכשיו”

לקצר מפגשים

לשנות נושא

לשים סוף לשיחות מתישות

לא לקחת על עצמנו רגש שלא שלנו

לשמור על נשימה פתוחה

להיות עם עצמנו גם בנוכחות אחרים

גבול אינו מרחיק אנשים - הוא שומר עלינו.

הזכות לבחור

אנחנו לא חייבים להיות:

האוזן לכל דבר

המטפל של כולם

הכתף התמידית

מיכל לסבל של אחרים

גם לנו יש צרכים: למלא את עצמנו, להיטען אנרגטית, לקבל שקט, לקבל תשומת לב מן הפנים אלינו.

זו לא אנוכיות - זו הבנה שהלב אינו משאב בלתי מוגבל.

למצוא אנשים שמטעינים אותנו

כמו שיש אנשים שמרוקנים - יש אנשים שמטעינים.

לידם:

השיחה קלה

הזמן עובר מהר

התחושה מרוממת

הלב נפתח

הנשימה מתארכת

המבט נהיה רך

אלה האנשים שאינם לוקחים מהאנרגיה שלנו - הם נותנים מקום לאנרגיה שלנו לפרוח.

לשמור על האור מבפנים

בסופו של דבר, אנחנו אינם אחראים לחיות עבור אחרים.

אנחנו אחראים לחיות עבור עצמנו - באהבה, בנוכחות, בתחושת מלאות.

כשאנחנו לומדים לשמור על האנרגיה שלנו, אנחנו לא מפסיקים לתת - אנחנו נותנים ממקום שיש בו שפע, לא ממקום שיש בו חוסר.

וכשהאנרגיה שלנו נשמרת - החיים מרגישים יותר נקיים, יותר אמיתיים, יותר שלנו.