האור שבתוך הבית

אנחנו נוטים לחשוב על טקסים כדבר גדול: עשן, מנחות, לחשים, רוחות.

אבל האמת? כל פעולה שנעשית מתוך מודעות - היא טקס.

כוס מים בבוקר, נר בערב, מגע של יד באהבה - כולם גשרים בין החומר לרוח.

הבית שלך הוא לא רק מקום פיזי.

הוא שדה אנרגטי שמכיל את מחשבותיך, רגשותיך וזיכרונותיך.

וכשהבית עמוס באנרגיות ישנות או כאבים שלא שוחררו - גם הנשמה מתקשה לנשום בו.

טקסי אור נועדו להזכיר לנו שהאור שוכן לא רק במקדשים, אלא גם במטבח, במרפסת ובין הסדינים.

טקס קטן - ריפוי הבית באור

זהו טקס פשוט שאפשר לבצע בכל יום ראשון של שבוע חדש, או כשמרגישים צורך “לנקות את האנרגיה”.

מה צריך:

נר אחד בצבע לבן או זהב.

גביש קטן - רצוי קוורץ שקוף או רוז־קוורץ.

פתק ונוצה (או עלה, אם אין נוצה).

השלבים:

פתח חלון. תן לאוויר חדש להיכנס.

הדלק את הנר ואמור: “אני מזמין את האור לשכון בבית הזה, לנקות כל פחד, לרפא כל פצע, ולהאיר כל פינה שנשכחה.”

הנח את הגביש ליד הנר, והנח עליו את הפתק.

כתוב עליו דבר אחד שאתה רוצה לשחרר מהמרחב - רגש, זיכרון, מחשבה.

עבור עם הנוצה (או העלה) סביב החדרים, ודמיין שאתה מנקה את האוויר באור.

כשהטקס מסתיים, אמור:

“תודה על האור. תודה על הבית. תודה על הנשמה שבתוכי.”

כבה את הנר - אבל השאר את הגביש במקומו לעוד יום אחד לפחות.

משמעות אנרגטית

האור של הנר מסמל את אש התודעה - כוח הבריאה שבתוכנו.

הגביש הוא הלב, השומר את הכוונה.

והנוצה - הרוח, שמעבירה את התדר החדש בכל פינה.

כששלושת האלמנטים נפגשים - אש, אדמה ורוח - מתרחש האיזון הנדיר שמחזיר את הבית לתדר הראשוני שלו: תדר של חיים.

מה מרגישים אחרי הטקס

יש שירגישו רוגע, אחרים דמעה, ויש כאלה שירגישו פתאום רצון להזיז דברים פיזית.

זו איננה מקריות - זה היקום שמדבר דרך האנרגיה שלך.

הניקיון אינו רק של הבית - הוא שלך.

האור שדלק על השולחן, ממשיך לדלוק עכשיו בתוכך.

האור אינו נכבה

בכל פעם שאתה מדליק נר בכוונה, אתה אומר ליקום: “אני כאן. אני מוכן לאהוב שוב.”

לא משנה כמה חשוך, תמיד יש גחל קטן שמחכה לנשיפה שלך.

והבית? הוא רק תירוץ - כדי שתיזכר כמה אור יש לך כבר בפנים.