מערכות יחסים כראי - מה האנשים בחיינו מלמדים אותנו על עצמנו
אנשים אינם מגיעים לחיינו במקרה - כל קשר הוא מורה בתחפושת.
מערכות היחסים שלנו משקפות את המקומות הרפויים, הפצועים והחזקים שבתוכנו.
דרך אינטראקציה אנושית אנו לומדים על פחד, על אהבה, על גבולות ועל היכולת לראות את עצמנו דרך עיני הזולת.
זו הזמנה להקשיב לכל מראה אנושית מופיעה בדרכנו.
האדם שלפניך - הוא לא רק אדם
כשאנחנו נכנסים לקשר עם מישהו - זוגי, חברי, משפחתי או מקצועי - התחושה הראשונית היא שאנחנו פוגשים אותו.
אבל במעמקים, אנחנו פוגשים גם משהו בעצמנו.
אנשים שמעוררים בנו כעס, מרגיזים אותנו, גורמים לנו להתכווץ, או להפך - גורמים לנו לפרוח, להרגיש חכמים, נראים, נשמעים - בעצם משקפים את החלקים שבתוכנו שמבקשים תשומת לב.
אנחנו לא פוגשים אדם - אנחנו פוגשים תדר.
תופעת ההשתקפות הרגשית
אדם שמולנו יכול לחבר אותנו לשתי תחושות שונות:
השתקפות של משהו שאנחנו מתגעגעים להיות
למשל מישהו חופשי, יצירתי, אמיץ - והוא מזכיר לנו חלק שנשכח בתוכנו.
השתקפות של משהו שאנחנו מדחיקים
אדם ביקורתי, תובע, קר - שמפעיל בתוכנו רגישויות ישנות.
במילים אחרות:
מה שמרגש אותנו באחר - זה מה שאנחנו רוצים.
מה שמכעיס אותנו באחר - זה מה שאנחנו צריכים לרפא.
למה אנשים מסוימים "מטריפים" אותנו?
ישנם אנשים שמעוררים בנו תגובה רגשית חריפה:
עצבנות, רתיעה, התנגדות, או כעס.
זה קורה לא במקרה.
אולי הם:
נוגעים בפצע ישן
משחזרים דינמיקה מהילדות
מפעילים זיכרון רגשי
מאתגרים את האגו
משקפים דבר שאנחנו מסרבים לראות בעצמנו
הרגש החזק אינו מגיע מהם - הוא מגיע מאיתנו.
איך יודעים?
כי אותו אדם יכול לא לעורר שום דבר אצל מישהו אחר.
יחסים כמורי דרך
במקום לשאול:
"מה לא בסדר איתו?"
אפשר לשאול:
"מה הוא מראה לי על עצמי?"
שאלות שמתקפות את התודעה:
מה בדיוק הפריע לי עכשיו?
איזו תחושה זה מוכר לי?
ממתי אני מכיר את הרגש הזה?
האם אני רואה בו משהו שגם בי קיים?
האם זה בעצם פחד? קנאה? כמיהה?
מערכות יחסים הן מורים - אבל השיעור תמיד פנימי.
האנשים שמגלים לנו את האור שלנו
חשוב לזכור - מראות הן לא רק כואבות.
יש גם כאלה שמראות לנו את היופי שלנו.
אנשים שמרגישים:
נעים לידם
קל לדבר איתם
אפשר להיות אותנטיים בנוכחותם
צחוק מתעורר לידם
הבעת פנים מתרככת איתם
אלה האנשים שמחזקים בתוכנו תחושה של ערך, אהבה עצמית וחופש פנימי.
הם משקפים בתוכנו:
“את/ה ראוי לאור הזה.”
ההבדל בין תגובה לבין בחירה
בתוך מערכת יחסים, יש שתי אפשרויות:
תגובה אוטומטית
הטחת כעס, הגנה, נפגעות, סגירות.
תגובה מודעת
זיהוי הרגש, נשימה פנימית, בחירה להקשיב קודם.
ברגע שאנחנו מבינים שהאדם ממולנו אינו בעיה - אלא מראה - אנחנו מפסיקים להילחם בו ומתחילים ללמוד ממנו.
זה רגע שבו יחסים עוברים שינוי מיידי.
לראות את עצמנו דרך אחרים - ולחזור לעצמנו
הקשבה למראות שמערכות יחסים מספקות לנו היא כלי רוחני עמוק להפיכת החיים למערכת למידה מתמשכת.
כאשר אנחנו רואים:
מי מעצבן אותנו
מי מעצים אותנו
מי מרגיע אותנו
מי מחליש אותנו
מי מדויק לנו
וממי אנחנו מתרחקים
אנחנו לומדים לא עליהם - אלא על עצמנו.
אנשים באים והולכים - אבל השיעור נשאר.
בסופו של דבר:
מערכת היחסים החשובה ביותר היא זו שיש לנו עם עצמנו.
וכל אדם שפגשנו בדרך - היה פרק בלימוד הזה.
מאמרים דומים
