מה השם שלך אומר על הצליל שלך?

יש מילים שנולדות איתנו.
אנחנו לא בוחרים אותן, לא מבינים את משקלן בילדות – אך הן מלוות אותנו לכל אורך החיים.
השם שלך, למשל.

הוא הראשון שנאמר לך.
הראשון שנכתב על דף.
הראשון שמהדהד בחלל – ומחבר בין מי שאתה לבין מי שנועדת להיות.

האם אי פעם עצרת להקשיב לצליל של שמך?
לא רק לצורה – אלא לתדר, להדהוד, לאנרגיה שהוא מעורר בך?

השם שלך הוא שדה תדרים

בתורת הקבלה, השם הוא לא רק ייצוג זהות – אלא צופן אנרגטי.
כל אות בו נושאת תדר, כיוון, ואפילו שליחות.

לדוגמה:

האות א מסמלת התחלה ותודעה גבוהה

ל מעוררת תנועה כלפי מעלה

נ פותחת פתח לריפוי אבל גם לחשיפה רגשית

ש נושאת אש, טרנספורמציה, מהפכה

כששם נאמר בקול – הוא מפעיל שדה אנרגטי.
ולא מדובר בתיאוריה בלבד – השם שלך גורם לאחרים לחוש אותך, עוד לפני שהכרתם.

האם אתה מחובר לשם שלך?

יש אנשים שאומרים את שמם בגאווה – ויש שמתכווצים בכל פעם ששומעים אותו.
חלק מחליפים שם, חלק מאמצים כינוי, חלק שומרים שם אחד לעולם החיצוני ושם פנימי לעולם הרוח.

וזו לא גחמה.
זה קשור בתדר.
כאשר יש פער בין הצליל של השם לבין מי שאתה באמת – נוצר דיסוננס.
אבל כאשר אתה מתיישר עם הצליל – משהו נפתח.
והשם הופך ל"מנגינה מדויקת".

שם, נשמה, ותדר

במפת לידה נומרולוגית, ניתן להבחין כיצד השם שלך מתואם עם תאריך לידתך.
זה לא מקרי.
יש התאמה בין הצליל שבו נקראת – לבין מי שבאת להיות.

והנה שאלה חשובה:

מה השם שלך מזמין אותך לנגן בחיים האלה?
האם הוא כלי פריטה עדין?
תוף פועם?
קול נמוך?
מלודיה זורמת?

הנשמה זוכרת – גם כשאתה שוכח.

תרגול: הקשב לצליל של שמך

שב במקום שקט.

אמור את שמך המלא בקול רם.

חזור עליו שלוש פעמים – באיטיות, בהקשבה.

שים לב:

איפה בגוף אתה מרגיש אותו?

אילו רגשות עולים?

האם משהו מהדהד או מתנגד?

נסה כעת לומר רק את שם המשפחה שלך.

ולבסוף – רק את שמך הפרטי.
השווה ביניהם.
מה שונה? מה מרגיש יותר טבעי?

רשום תובנות.
אל תנתח. רק הקשב.

לסיום – כשאתה שומע את שמך, הנשמה מתעוררת

השם שלך אינו רק תווית.
הוא כמו תו פתיחה של סימפוניה.
הוא הצליל הראשון בפסקול שלך.
והוא רוצה להיזכר –
גם על ידך.

אז בפעם הבאה שמישהו יקרא לך בשמך –
עצור לרגע.
הקשב.
אולי תזהה, בתוך ההברה המוכרת, משהו נשמתי שמבקש להישמע מחדש.