כשאנחנו שותקים - מה בעצם קורה?

בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות • 27 בנובמבר 2025

שתיקה אינה היעדר מילים - היא נוכחות מסוג אחר.
היא מוזיקה ללא צלילים, תקשורת ללא דיבור, תנועה ללא תזוזה.
בשתיקה מתרחשים תהליכים פנימיים עמוקים, עדינים ונסתרים מן העין.
מאמר על הרגע שבו העולם החיצוני מפסיק לדבר - ואנחנו מתחילים לשמוע.

כשאנחנו שותקים, יש נטייה לחשוב שאין שם כלום.

אבל שתיקה איננה חלל ריק - היא חלל פעיל.


ברגע שהקול החיצוני מפסיק, מתחיל להישמע קול אחר - קול פנימי, עדין, רך.


פתאום אנחנו שמים לב למה שמתחולל בפנים:

למחשבות, לתחושות, לאנרגיה שנעה בגוף, לרגשות שלא קיבלו מקום קודם.


השתיקה מגלה את מה שהרעש הסתיר.


תקשורת שאינה מילולית


כשאנחנו שותקים עם מישהו - הרבה פעמים אנחנו עדיין “מדברים”.


בשפת השתיקה:

מבט מעביר משמעות

נשימה מתארכת

כתף רפויה או מכווצת

קרבה או ריחוק

תדר של נינוחות או מתח


קשר בין שני אנשים אינו מתקיים רק בצלילים, אלא גם במרחב שביניהם.


יש שיח שאינו עובר דרך הפה - אלא דרך ההוויה.


השתיקה שמרחיבה תודעה


בעולם רועש, השתיקה היא סם נדיר.


בתוכה נולדות:

תובנות

רעיונות

הבנות

בהירות

חיבור לעצמי

בהירות לגבי החלטות או כיוונים


כשהמוח מפסיק להתרוצץ סביב גירויים חיצוניים, הוא מתחיל להסתכל פנימה.


הרגע הזה - שבו צלילים נעלמים - הופך לחלון מחשבתי.


השתיקה שמפחידה


לא כולם מרגישים בנוח בתוך שקט.

לפעמים השתיקה מביכה, אפילו מאיימת.


למה?


כי בשתיקה אנחנו פוגשים את עצמנו.

ואצל חלק מאיתנו - יש שם רעש פנימי הרבה יותר חזק מהחיצוני.


השתיקה מאלצת אותנו להפסיק לברוח:

מהרגש, מהמחשבה, מהזיכרון, מהפחד, מהכאב.


זו הסיבה שלעתים קל יותר לדבר - מאשר לשתוק.


השתיקה כהקשבה


שתיקה אמיתית אינה ניתוק - אלא הקשבה.


כשאנחנו שותקים מול מישהו, אנחנו נותנים לו מקום.

אנחנו מפנים את הבמה.

אנחנו אומרים בלי לומר:

“אתה חשוב. אני כאן. אני מקשיב.”


יש נוכחות שמילים לא מצליחות ליצור - והשתיקה כן.


ואז הדיבור שאחריה - נהיה בהיר יותר, מדויק יותר, אנושי יותר.


שתיקה עם עצמנו


לפעמים אנחנו צריכים לעצור את העולם כדי לשמוע סוף־סוף את עצמנו.


להיות רגע בלי טלפון, בלי אוזניות, בלי שיחה, בלי צרכי הסביבה.


רק:

נשימה

תחושה

לב

נוכחות


שם מתרחשת פגישה אינטימית עם הנשמה.

פגישה ללא תרגום מילולי.


להפוך את השתיקה לחבר


ככל שאנחנו מתיידדים עם השתיקה, היא מפסיקה להיות איום - והופכת להיות מרחב.


אפשר להזמין אותה:

בתחילת יום

בסוף יום

לפני החלטה

לאחר פגיעה

לפני תגובה

בזמן עומס


השתיקה מרפאת.

השתיקה מאזנת.

השתיקה משחררת.


כשאנחנו לומדים לשהות בה, אנחנו מגלים שהיא אינה ריק - אלא מקום שמלא בחיים.


שקט אינו היעדר - שקט הוא שער.

מאמרים דומים

מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 4 בדצמבר 2025
יש רגעים שבהם הלב מפוחד לא כי קרה משהו עכשיו - אלא כי הוא זוכר. זוכר את הפעמים שנשבר, שננטש, שלא ראו אותו, שלא בחרו בו. וכשזה קורה, הוא בוחר להתכווץ כדי לשרוד. מאמר על הדרך הרכה לפתוח את הלב מחדש, בלי להכריח ובלי להכאיב.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 4 בדצמבר 2025
אהבה יכולה להיות חיבוק שמרחיב את הנשמה - או אחיזה שמכווצת אותה. לפעמים אנחנו מתבלבלים וחושבים שקרבה חייבת להיות שליטה, ביקורת או פחד לאבד. אבל האמת הפשוטה היא כזו: אהבה אמיתית לא לוקחת חופש - היא נותנת אותו.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 4 בדצמבר 2025
אשמה היא מהרגשות הכבדים ביותר שאנחנו סוחבים - לעיתים שנים ארוכות מדי. היא לוחשת שאנחנו אחראים לכאב של אחרים, או שלא היינו “מספיק טובים”. אבל אשמה אינה סימן לעומק - היא סימן לכך ששכחנו להיות אנושיים. מאמר על החופש שמגיע כשאנחנו מפסיקים להילחם בעצמנו.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 4 בדצמבר 2025
כולנו נושאים צלקות - חלקן נראות, חלקן שקטות ונסתרות בלב. הן לא רק סימן לפגיעה, אלא עדות לעומק שחיינו נגעו בו. כאשר אנחנו לומדים לראות את הצלקות כחלק מהסיפור ולא מהכישלון, אנחנו מגלים שהן יכולות להפוך למקור כוח, תבונה וחמלה.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
המוח שלנו מייצר אלפי מחשבות ביום - וחלקן כלל לא מועילות לנו. לפעמים אנחנו לא חושבים את החיים - אלא חושבים את עצמנו לדעת. כשאנחנו לומדים לסדר, לסנן ולשחרר את הרעש המנטלי, אנחנו חווים בהירות, שלווה ונשימה חדשה.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
השקט הפנימי אינו יעד חיצוני - הוא מצב תודעתי. הוא לא נוצר כשסוף־סוף אין רעש בעולם, אלא כשאנחנו מפסיקים את המאבק הפנימי. זהו מאמר על הדרך למצוא בתוכנו מקום שאיש לא יכול לקחת מאיתנו.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
יש אנשים שנוכחותם ממלאת אותנו חיים - ויש אנשים שנוכחותם מרוקנת אותנו בשקט. הם לא תמיד רעים, לא תמיד מודעים, ולעיתים אפילו לא מתכוונים. אבל הגוף והנשמה מרגישים את זה - גם אם השכל לא יודע להסביר. מאמר על הזכות לשמור על האנרגיה שלנו ועל הגבול הרגשי.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
בתוכנו חי ילד קטן - עם לב רגיש, חלומות גדולים ופחדים עתיקים. הוא לא נעלם כשהתבגרנו - הוא רק למד להתחבא. כאשר אנחנו מתקרבים אליו ברכות ולא בכוח, אנחנו מגלים את המקור העמוק ביותר של הרגש והאנושיות בתוכנו.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
בכולנו יש צדדים שאיננו מראים לעולם - פחדים, חולשות, חרטות, קנאה, פגיעוּת. הצל אינו האויב - הוא החלק שמחכה שיכירו בו מבלי לשפוט. כשאנחנו לומדים לאהוב גם את המקומות החשוכים בתוכנו, אנחנו מפסיקים להילחם בעצמנו - ומתחילים להירפא באמת.
מאת בן בר־נוי פניקס - נסיך הלבבות 3 בדצמבר 2025
העולם מדבר אלינו בקולות חזקים - הודעות, מטלות, מסכים, ציפיות. אבל דווקא בתוך הרעש החיצוני, מסתתרת אפשרות להקשיב לרעש הפנימי - ואז להשקיט גם אותו. שקט אמיתי אינו נמצא בחוץ - אלא נוצר מבפנים. מאמר על היכולת לגלות בתוכנו פינה של שלווה, גם כשהכול סביבנו רועש.
Show More