כשאש ונשמה נפגשות
כשאנחנו מדליקים נר, איננו מאירים רק את החדר – אלא את הלב.
הלהבה הקטנה שבתוך השעווה הופכת למראה של הנשמה, רוקדת בין שמיים לארץ.
זהו רגע של חיבור טהור, שבו האור מדבר עם הרוח ומזכיר לנו מי אנחנו באמת.

מאז ימי קדם נחשב הנר לכלי קודש, דרך שבה האדם מתקשר עם היקום, מבקש ריפוי, ומכוון את האנרגיה שלו. האש הקטנה שבנר אינה רק מקור אור - היא ייצוג של הנשמה עצמה. במיסטיקה העתיקה, נהגו לומר כי "כאשר הנר דולק, השערים בין העולמות נפתחים", ולכן בכל טקס, תפילה או טיהור - תמיד תעמוד להבה אחת לפחות שתשמור על החיבור בין האדם לשמיים.
אש, אוויר, מים ואדמה - היסודות שבנר
הנר הוא יצור של ארבעה יסודות:
אש - הלהבה, כוח החיים, התשוקה והטרנספורמציה.
אוויר - התנועה של העשן, המסמל את הרוח, המחשבה והכוונה.
מים - נוזל השעווה בזמן שהיא נמסה, מייצגת רגש, רוך ויכולת לזרום.
אדמה - בסיס הנר והפתיל, היציבות והקרקע שעליה נבנה הכל.
כאשר אנו מדליקים נר, אנו בעצם מאזנים בין ארבעת היסודות שבתוכנו, ויוצרים הרמוניה אנרגטית של גוף ונשמה.
צבעי הנרות וקסמם הנסתר
לכל צבע נר יש תדר משלו, המשפיע על סוג האנרגיה שהנר מפעיל:
לבן - טיהור, הארה, פתיחת שערים.
אדום - אהבה, תשוקה, אומץ.
ורוד - חמלה, רוך, סליחה.
כחול - שלווה, תקשור, חלומות.
סגול - ריפוי רוחני, מיסטיקה, התמרה.
ירוק - שפע, ריפוי, איזון.
שחור - הגנה, ספיגת אנרגיות שליליות, ניתוק קשרים רעילים.
זהב - עוצמה, הארה אלוהית, חיבור למלאכים.
כסף - אינטואיציה, ירח, אנרגיה נשית עדינה.
הנר כמרפא וכמנבא
בעולם המיסטיקה, להבת הנר משמשת לא רק לטקסים אלא גם לניבוי ולריפוי. אם הלהבה רועדת - סימן לכך שאנרגיות חזקות נעות סביבך. אם היא שקטה ויציבה – האור שלך מאוזן. ואם הנר כבה לפתע - ייתכן שזהו מסר שעליך לעצור, להקשיב, ולהבין את המסר שהיקום שולח.
ישנם מתקשרים המסתכלים על צורת השעווה שנמסה כדי לפענח מסרים מהתת־מודע. זהו טקס עתיק הנקרא "Wax Reading" - קריאה בשעווה - שבו הצורות שנוצרות נחשבות כהשתקפות של הנשמה.
הלהבה שבך
בסופו של דבר, כל נר שאנו מדליקים הוא תזכורת לנר הפנימי שלנו - אותו ניצוץ אלוהי שבלב, שממשיך לבעור גם כשקשה. בכל פעם שאתה מדליק נר, זכור שאתה בעצם מצית את עצמך מחדש, מעניק לאור שבתוכך הזדמנות להאיר את דרכך - וגם את דרכם של אחרים.
האם האור שלך דולק היום?
ספרו לי בתגובות - מתי לאחרונה הדלקתם נר, ולמה דווקא אז?
מאמרים דומים


