האור הפנימי
גם בלב הסערה – תמיד יש נקודת אור שמחכה להתגלות
האדם נושא בתוכו אור מלידה. אור זה איננו קשור למה שהשגנו, למה שאנחנו עושים, או לאופן שבו אחרים תופסים אותנו. הוא פשוט שם – ניצוץ ראשוני, חלקיק נשמה שמתחבר אל הנצח. פעמים רבות אנו שוכחים את קיומו, ובמיוחד בזמנים קשים נדמה לנו שהאור הזה נעלם או כבה. אך האמת היא שאי אפשר לכבות אותו; אפשר רק לכסות אותו בשכבות. כמו נר קטן בתוך פנס, גם אם הפנס סגור, הלהבה בפנים ממשיכה לבעור.
האור שלא נכבה
כדי להבין מהו האור הפנימי, כדאי לחשוב על רגעים שבהם הרגשנו מחוברים באמת לעצמנו. זה יכול להיות רגע יצירתי – כששיר נכתב לנו כמעט מעצמו, כשיד ציירה קו שחשף עולם חדש. זה יכול להיות רגע של נתינה – כשחיבקנו מישהו שהיה זקוק לכך יותר מכל, וראינו איך עיניו מתמלאות באור. זה יכול להיות גם רגע שקט – מבט בשמי לילה זרועי כוכבים, או תחושת נשימה עמוקה מול הים. ברגעים האלה אנחנו לא יוצרים את האור, אלא פשוט נזכרים בו.
האור הפנימי שוכן במעמקי הלב, והוא מחכה תמיד שנשים אליו לב. אך המציאות היומיומית רועשת. אנחנו רצים אחרי מטרות, נאבקים בלחצים, מתמודדים עם אכזבות. כל אלה מציבים שכבות שמכסות את האור. שכבה של פחד – שלא נצליח, שלא נהיה מספיק טובים. שכבה של כאב – זיכרונות ישנים, פצעים שלא החלימו. שכבה של אכזבות – מעצמנו, מהחיים, מהאנשים שסביבנו. וככל שהשכבות מצטברות, כך נדמה שהאור איננו.
החושך כמורה דרך
קל לחשוב שהחושך הוא אויב. שאם חשוך בפנים, סימן שמשהו מקולקל. אבל החושך איננו אויב – הוא רק רקע. כשנכנסים לחדר חשוך לחלוטין ומדליקים גפרור קטן, מגלים שהוא יכול להאיר את כולו. דווקא בגלל החושך אנחנו מבחינים באור. בלעדיו, לא היינו יודעים להעריך את קיומו.
לכן, כשהחיים מובילים אותנו לזמנים חשוכים, אפשר לראות בכך הזמנה. הזמנה לגלות שהאור הפנימי לא נעלם, אלא מחכה שנשים לב אליו. החושך דוחף אותנו פנימה, אל מקומות שלא היינו מגיעים אליהם אחרת. הוא מאלץ אותנו לחפש עומק, למצוא אמת אישית, ולהבין שהאור לא תלוי בתנאים החיצוניים.
איך לגלות את האור
לגלות את האור הפנימי זו משימה עדינה. היא לא נעשית ביום אחד, והיא לא דורשת מאמץ אלים. היא דומה יותר לחשיפת פסל מתוך גוש שיש – אט אט, בסבלנות, חוצבים את מה שמסתיר, עד שהצורה האמיתית נגלית.
יש כמה דרכים עיקריות שמאפשרות לחשוף את האור:
שקט פנימי – לעצור לרגע את רעש העולם, ולתת לנשימה להוביל אותנו פנימה. אפילו חמש דקות ביום של התבוננות שקטה יכולות לחשוף בתוכנו ניצוץ שלא שמנו לב אליו.
סליחה – לשחרר כעסים ישנים, גם אם לא בבת אחת. כל מחילה קטנה היא קרן אור שמוסרת שכבה של חושך.
חמלה – להכיר באנושיות שלנו. אנחנו טועים, נופלים, ולעיתים מתנהגים בדרכים שלא היינו רוצים. אבל החמלה מאפשרת לנו להמשיך להאיר למרות הכול.
יצירה – כל יצירה היא ביטוי ישיר של האור. לא חשוב אם זה ציור, כתיבה, בישול או גינון – כשאנחנו יוצרים, אנחנו מחברים בין האור שבתוכנו לבין העולם.
נתינה – מעשה פשוט של טוב לב לאחרים יכול להצית בנו תחושה של אור מיידי. כשאנחנו מאירים למישהו אחר, אנחנו בעצם מאירים גם לעצמנו.
תרגיל פרקטי
כדי לגלות מחדש את האור הפנימי, נסה את התרגיל הבא:
שב במקום שקט, עצום עיניים ונשום עמוק.
דמיין שאתה נכנס לחדר חשוך לחלוטין. בהתחלה אינך רואה דבר, אך עם הזמן מבחין בנקודת אור קטנה במרכז.
התקרב אליה לאט, ובכל צעד תן לה לגדול.
כשהאור ממלא את החדר, שאל את עצמך: “מה הדבר הפשוט ביותר שיכול לחבר אותי לאור הזה ביומיום?”
כתוב את התשובה במחברת והתחייב ליישם אותה עוד היום.
תרגול יומיומי קצר כזה יוצר שינוי הדרגתי. בהתחלה זה נראה סמלי, אך לאט לאט מתברר שהאור הפנימי משפיע על הכול – על מצב הרוח, על מערכות היחסים, על הבריאות ואפילו על היכולת להגשים חלומות.
השראה מהמסורת
תרבויות רבות התייחסו לאור הפנימי. ביהדות מדברים על "נר ה' נשמת אדם" – הנשמה כגחל לוהטת המחוברת לבורא. בבודהיזם האור הפנימי נחשב ביטוי של ההארה שכל אחד יכול להגיע אליה. במסורת הסופית האיסלאמית, המשורר רומי כתב: “אל תישאר מרוצה באיך שהדברים נראים מבחוץ. גם בפנים יש אור גדול.”
המשותף לכולן הוא ההבנה שהאור הפנימי איננו מותרות רוחניות, אלא מהות החיים עצמם.
להאיר את העולם
כשאדם מגלה את האור שבתוכו, משהו משתנה לא רק בו אלא גם סביבו. אנשים חשים באנרגיה אחרת, נמשכים לנוכחותו, מקבלים השראה. זה לא דורש נאומים גדולים או מעשים הירואיים – פשוט להיות. כמו נר קטן שמדליק נרות נוספים, בלי לאבד מעוצמתו.
אנחנו חיים בעולם שבו רבים מחפשים תשובות בחוץ – בפרסום, בהישגים, בכסף. אבל בסופו של דבר, מי שזוכר את האור הפנימי מגלה שהוא לא צריך לרדוף אחרי חיזוקים חיצוניים. הוא נושא את מקור הכוח בתוכו, וכל השאר הופך לבונוס.
האור הפנימי שלך כבר שם. גם אם אתה מרגיש עייף, פגוע או אבוד – הוא לא עזב אותך. הוא מחכה לרגע שתעצור, תביט פנימה ותיתן לו מקום.
בפעם הבאה שתעמוד מול אתגר, זכור: החושך אינו נועד להפחיד, אלא להבליט את האור. כל מה שאתה צריך לעשות הוא לנשום עמוק, להיזכר בניצוץ הזה, ולתת לו להדריך אותך.
כי בתוך תוכך – תמיד היית ותמיד תהיה אור.
מאמרים דומים
