כאשר תתחיל להאמין בעצמך - תגלה שגם השם מאמין בך

השם לעולם לא יציב בפניך אתגר שאין בכוחך להתמודד עמו

אז קח אויר, שאף אמונה אל ריאותיך, ונסה שוב. ושוב. ושוב.

יש משפטים שלא נכתבו על נייר, אלא על נשמה.

והמשפט הזה הוא אחד מהם.

יש תקופות בחיים שבהן הכול נראה תקוע. אתה מנסה, משקיע, מתפלל, נופל, קם - ושוב נופל.

הימים נראים אותו דבר, והלב מתחיל להתעייף.

אבל דווקא שם, בדיוק באותם רגעים שבהם נדמה שהכוח נגמר, נבחן לא כמה חזק אתה - אלא כמה אתה מאמין.

כי האמונה האמיתית לא נמדדת כשקל. היא נמדדת כשכואב.

היא נמדדת כשאין תשובות, רק שקט.

וכשאתה בוחר להמשיך גם שם - אתה לא רק מנצח את הניסיון, אתה נוגע באלוהות שבתוכך.

הניסיון הוא לא עונש - הוא הזמנה

האתגרים בחיים לא נשלחים כדי לשבור אותנו, אלא כדי לעורר אותנו.

כל אחד מהם הוא מכתב אהבה בתחפושת. הזמנה לגלות בתוכנו משהו שלא ידענו שקיים: תעוזה, חמלה, אמונה, יציבות, רוך.

לפעמים השם לא מוריד את ההר - הוא פשוט מחזק לך את הרגליים.

וכשמבינים את זה, משהו בלב נרגע.

כי אתה קולט שכל מה שאתה עובר - כבר נמדד, נבחן ונבחר בדיוק לפי היכולת שלך.

לא פחות, לא יותר.

אז קח אויר. שאף אמונה אל ריאותיך.

יש אנשים שמחפשים ניסים, ויש כאלה שנושמים אותם.

נשימה אחת של אמונה - שווה לפעמים יותר מאלף תפילות של פחד.

עצור רגע. תנשום עמוק.

תן לנשימה שלך להזכיר לך שאתה כאן, שאתה חי, שאתה מסוגל.

השם לא רוצה שתהיה מושלם - הוא רוצה שתהיה נוכח.

שתמשיך לנסות.

שתקום, גם אם שוב תיפול.

שתאמין, גם אם שוב תכאב.

כי בכל פעם שאתה מנסה - אתה כותב פרק חדש בסיפור שלך.

ושוב. ושוב. ושוב.

אין דבר כזה ניסיון אחד. החיים הם מסע של ניסיונות חוזרים, בדיוק כמו נשימה.

הנשמה שלנו יודעת להתחדש - היא נולדת מחדש בכל פעם שאנחנו אומרים לעצמנו “אני לא מוותר.”

וזה הרגע שבו השם מחייך.

כי הוא רואה שהילד שלו לא נשבר, אלא מתחזק.

אף אחד מאיתנו לא נשלח לכאן כדי לשרוד - נשלחנו כדי לזהור.

וכמו הפניקס, כל נפילה היא רק שלב בדרך לקימה גדולה יותר.

אז תזכור: לא הגעת עד כאן כדי לוותר עכשיו.

הגעת עד כאן כדי לגלות כמה אור באמת יש בך.

פס הזהב - מקום לאור שלך

איזה אתגר אתה עברת בחיים שרק בדיעבד הבנת כמה כוח היה בך?

שתף בתגובה, במילה, בתחושה.

כי ייתכן שהסיפור שלך הוא התקווה של מישהו אחר.