מה זה בעצם אינטואיציה — תחושה או ידע עתיק?

לפעמים אנחנו “פשוט יודעים”.

בלי הסבר.

בלי הוכחות.

בלי נתונים.

אנחנו נכנסים לחדר - ומרגישים את האנרגיה.

פוגשים אדם - ומקבלים תחושה.

עומדים בפני בחירה - והלב כבר החליט לפני הראש.

אינטואיציה היא הידיעה שמגיעה לפני המחשבה.

זו אינטליגנציה מסוג אחר - לא שכלית אלא תדרית.

אינטואיציה כזיכרון עתיק

יש תיאוריה מרתקת שהאינטואיציה אינה “ניחוש” - אלא גישה למאגר מידע עתיק.

כלומר: הנשמה זוכרת דברים שהמוח אינו זוכר.

אולי האינטואיציה היא תודעה שמגיעה ממקומות שבהם כבר היינו, ממערכות יחסים קדומות, מחוויות חיים שאינן רק מן החיים האלה.

אינטואיציה אינה מחשבה - היא היזכרות.

אינטואיציה כמנגנון הישרדות

האינטואיציה קיימת גם ביולוגית.

זה ה"אינסטינקט" שגרם לאבותינו להרגיש:

סכנה

רעל

טורף

רמייה

חוסר אמינות

הזדמנות

מקור מזון

לפני שהייתה שפה, לפני שהיה היגיון, הייתה חישה.

אינטואיציה היא ראיית דברים שלא נראים בעיניים אלא בתדר.

איך האינטואיציה מדברת אלינו

היא לא מדברת במילים.

היא מדברת בשפות אחרות:

תחושת כיווץ או התרחבות

חום או קור

“משהו לא מרגיש נכון”

“יש לי הרגשה טובה לגביו”

דחף פנימי

התנגדות ללא הסבר

ידע פתאומי

המוח יבקש הסברים.

הלב פשוט ידע.

מתי האינטואיציה נחלשת

האינטואיציה מוחלשת כאשר:

יש יותר מדי רעש חיצוני

אנחנו מרצים אחרים

אנחנו מטילים ספק בעצמנו

אנחנו מזלזלים בתחושות

אנחנו נשענים רק על היגיון

יש פחד פנימי חזק

אינטואיציה זקוקה לשקט.

לא לשקט חיצוני - לשקט פנימי.

כשהמוח צועק - הקול הפנימי לוחש בלחש.

וכשאנחנו לומדים להקשיב - הלחש הופך לקול.

לחזק את האינטואיציה

אפשר לפתח אינטואיציה כמו שריר.

איך?

לתרגל הקשבה לגוף

לשים לב לתחושות בטן

להקדיש רגע לפני החלטה

לשאול: “מה אני מרגיש?” ולא “מה נכון לעשות?”

להפסיק לפחד מטעויות

להכיר בזכותנו לדעת בלי הסבר

אינטואיציה מתחזקת כאשר נותנים לה אמון.

אינטואיציה כאמת פנימית

בסופו של דבר, האינטואיציה היא הקול שלנו - העמוק ביותר, העתיק ביותר, והחכם ביותר.

היא לא תמיד מובנת, לא תמיד רציונלית, ולא תמיד קלה להסבר - אבל היא כמעט תמיד צודקת.

האינטואיציה היא גשר בין תודעה לבין נשמה.

בין מה שהמוח רואה - לבין מה שהלב יודע.

ומתי שאנחנו לומדים לשמוע אותה, אנחנו מפסיקים ללכת לאיבוד בעולם ומתחילים להלך איתנו - מבפנים.