המשמעות המיסטית של מים - רגש, זרימה וטיהור

ביסוד החיים - יש מים.

לפני צמיחה - מים.

לפני לידה - מים.

לפני נשימה ראשונה - מים.

אפילו כדור הארץ שלנו - כ-70% מים.

וגופנו - כ-60%.

כאילו הבריאה בחרה במים כחומר הגלם שעליו בנוי כל קיום חי.

מים כמשקפים רגש

מים אינם קשורים רק לגוף - הם קשורים לנפש.

כאשר אנו:

רגועים - המים בתוכנו נינוחים

מודאגים - המים מתערבלים

פוחדים - הם מתכווצים

מתרגשים - הם נעים במהירות

עצובים - הם שוקעים

לכן מים מקושרים לאלמנט הרגש.

כמו אגם - שנפשו משתנה לפי הרוח.

מים כזיכרון אנרגטי

יש תפיסה מיסטית - וגם מחקרים מסוימים ברמת תודעה - שאומרים שמים “זוכרים”.

כלומר:

התדרים שאנחנו מקרינים - רגש, מילים, מחשבות - נרשמים בתוך המבנה המולקולרי של המים.

לכן:

מים שנאמרה לידם תפילה

מים שהוקירו בהם תודה

מים שהוחזקו באהבה

מקבלים איכות אחרת.

וזה מרתק:

אם אנחנו מים - מילים ואנרגיה משפיעות עלינו ממש פיזית.

מים כטקס טיהור

בכל תרבות - ללא יוצא מן הכלל - מים שימשו לטיהור.

מקוואות

טבילות

רחיצות ידיים

רחצה טקסית

מי קדושה

מי מעיין

טיהור בשחר

טקסים ליד נהרות

רחצה סמלית

המסר ברור:

מים אינם רק מנקים את הגוף - הם מנקים את אנרגיית הנפש.

הקשבה ל“מים הפנימיים”

המים שבתוכנו - אינם גופניים בלבד.

הם גם:

דמעות שלא בכינו

רגשות שלא הובנו

כמיהות שלא נאמרו

פחדים שלא עברו עיבוד

כאשר רגשות אינם זורמים - הם מצטברים.

כמו מים עומדים - שמתחילים להעלות ריח.

כשאנחנו מאפשרים לרגש לצאת, אפילו בדמעה אחת - אנחנו משחררים.

זרימה כהוויה

מים לא מתווכחים עם המציאות.

הם לא נתקעים.

הם לא מתעקשים.

הם לא מתרסקים מול מכשול.

הם פשוט מוצאים דרך לעבור.

לפעמים בעדינות.

לפעמים בסבלנות.

לפעמים בהתמדה.

אם נלמד מן המים - נגלה שהדרך קדימה היא זרימה, לא התנגדות.

להיות כמו מים

אם נאמץ בתוכנו את האיכות של יסוד המים:

רכות

גמישות

רגישה

אינטואיטיביות

יצירת נתיבים

קבלה

סלחנות

זרימה

נגלה שהחיים פחות מאיימים והלב פחות מתכווץ.

כי מים אינם שוברים - הם מעצבים.

ולא בכוח - אלא בעקביות.

בסופו של דבר:

המים שבתוכנו הם המראה של הנשמה.

וכשהם נקיים - אנחנו נקיים.

כשיש זרימה - יש חיים.