לרפא את הילד הפנימי – לא מאשמה אלא מאהבה

בפנים, מאחורי כל שכבת בגרות, תחכום והומור –

חי ילד קטן.

הוא לא נעלם. הוא רק שקט יותר. לפעמים הוא כועס. לפעמים הוא שותק.

אבל הוא תמיד שם. מחכה.

מחכה שתראה אותו. שתשמע. שתחזיק לו את היד.

הילד הפנימי הוא לא זיכרון. הוא לא חלק "מהעבר" בלבד.

הוא כוח פעיל, רגשי, חי ונושם – שמשפיע על ההווה שלנו כל יום מחדש.

בדרך שאנחנו אוהבים.

במה שאנחנו מפחדים ממנו.

ואפילו באופן שבו אנחנו מדברים לעצמנו.

מי הוא הילד הפנימי שלי?

הילד הפנימי הוא הצורה האנרגטית של הילד שהיינו – עם כל מה שלא קיבל, עם כל מה שהכיל, עם כל מה שנשכח.

אם בילדותך הרגשת שלא רואים אותך – אולי עד היום אתה נלחם להיראות.

אם הרגשת שאתה חייב לרצות אחרים כדי לקבל אהבה – אולי גם היום אתה שוכח את עצמך.

אם חווית נטישה, דחייה, פחד – ייתכן שהיום אתה מגיב בעוצמה למצבים קטנים, כי הילד שבפנים מרגיש שוב את אותו כאב.

אבל – וזה חשוב – הילד הפנימי לא בא כדי להכאיב.

הוא בא כדי שתזכור – מי אתה באמת, ומה הגיע הזמן לרפא.

ריפוי הילד – לא "טיפול" אלא חיבור

רבים מנסים "לסדר" את הילד הפנימי. להשתיק אותו. להרגיש עליו שליטה.

אבל הילד הזה לא צריך שיתקנו אותו. הוא צריך שיקבלו אותו.

הדרך לריפוי לא עוברת בהסברים – אלא באהבה.

ולאהוב אותו, זה אומר:

להפסיק לשפוט את עצמך כמו ששפטו אותך.

להפסיק להאמין שאתה לא ראוי.

להחזיק את הפחד, בלי לברוח ממנו.

לדבר אל עצמך כמו אל ילד, בעדינות, בהבנה, בקבלה.

תרגול אינטואיטיבי: מכתב לילד שבי

עצום עיניים, וקח נשימה עמוקה.

דמיין שאתה פוגש את הילד שהיית – בן כמה הוא? איפה הוא נמצא? איך הוא נראה?

עכשיו, כתוב לו מכתב. אל תסביר – תאהב.

כתוב לו שאתה שומע אותו. שהוא לא לבד. שאתה מבקש סליחה על כל פעם שהתעלמת ממנו – ושאתה פה עכשיו, כדי להקשיב.

(אל תתפלא אם תרגיש דמעות – זה סימן טוב.)

הילד שרוצה לפרוץ מתוכך

הילד הפנימי שלך הוא גם מקור היצירתיות, השמחה, הסקרנות והתמימות.

כשהוא נרפא – כל החיים נפתחים:

אתה מרגיש יותר חופשי

אתה סולח לעצמך בקלות

אתה חווה אהבה – לא רק מבחוץ, אלא גם מבפנים

"הילד שבתוכך לא מבקש שתגן עליו – הוא רק מבקש שתחזיק לו את היד."