כשהקלפים החליטו שהם שובתים

יש ימים כאלה שאתה מרגיש שהיקום פשוט קם על צד שמאל.
אתה שותה את הקפה, מדליק נר, פותח את הקלפים – והם, מצידם, מסתכלים עליך חזרה ואומרים: "לא היום, יקירי. אנחנו בשביתה."
וזה לא כאילו הם אומרים את זה במילים. לא. הם פשוט... מתנהגים מוזר.

יום אחד, לקוחה יושבת מולי, שואלת ברצינות תהומית: "האם כדאי לי לעזוב את העבודה?"
אני מחייך, מתרכז, מערבב את הקלפים כמו שאמא לימדה אותי (טוב נו, כמו שאני לימדתי את עצמי), פורש את החפיסה – והיא בוחרת קלף.
אני הופך אותו.
ג'וקר.
מה ג'וקר?!
זה קלף מטאקי!
אני בודק שוב – כן, איכשהו קלף מהחפיסה של האחיין שלי חדר פנימה.
היא מסתכלת עליי ואומרת: "אז זה סימן?"
ואני עונה לה: "אם את מרגישה שזה סימן – אז כנראה שכן. או שאת בדרך לקריירה במשחקי קלפים."

וזה לא נגמר שם.
באותו יום, ניסיתי לעשות לעצמי קריאה.
לא משהו כבד – רק לשאול איך לעזאזל אני אמור להספיק את כל מה שתכננתי לשבוע הקרוב.
שלפתי שלושה קלפים.
המגדל. המוות. תשע חרבות.
אמרתי לעצמי: "הבנתי. אני לא עובד השבוע. אני הולך להתחבא מתחת לשולחן עם שמיכה וקריסטל."

אבל אז בא חבר טוב ואמר לי:
"תקשיב, זה לא שהקלפים נגדך. הם פשוט אומרים לך לעצור. אתה לא מקשיב בדרך הרגילה, אז הם צורחים."
וזה גרם לי לחשוב – אולי לפעמים, כשהקלפים משתגעים, זה בעצם תמרור.
תמרור של הנשמה, שאומרת: "די עם הדרמה. קח רגע אוויר. תצחק קצת. גם אני צריכה חופש ממך."

פעם אחרת, עשיתי קריאה זוגית.
הם ישבו מולי, מאוהבים, מחזיקים ידיים, מחייכים.
אני שואל: "על מה תרצו לשאול?"
והם עונים: "אנחנו לא רוצים לדעת כלום. רק תשלוף קלפים ונראה מה יוצא."
אני מחייך, שולף – ויוצאים שלושה קלפים: השטן, שלוש חרבות, חמש מטות.
השתררה שתיקה.
הם שחררו ידיים.
אני גמגמתי משהו על זה ש"לא תמיד מפרשים קלף בצורה מילולית..."
ובפנים אמרתי לעצמי: "יאללה מיסטיק, תכתוב אותם בסדרה. זה כבר לא זוג – זו טלנובלה."

מה שאני בא להגיד זה כזה: גם בעולם המיסטיקה – יש ימים שהכול פשוט מתבלגן.
הקלפים עפים מהידיים, הברכה נופלת הפוך, האבן שאתה מנסה לנקות נשברת, וללקוחה יוצא קלף הפוך – ואז היא שואלת אם זה אומר שהיא צריכה להתחתן הפוך.
וכן, זה מצחיק.
אבל זה גם יפה.
כי בתוך כל השיבוש הזה – יש קסם.
יש אמת.
יש רגע אנושי שבו גם הקלפים מזכירים לנו: אנחנו פה בשבילך, אבל גם אתה צריך לנשום.

אז בפעם הבאה שאתה פותח קלפים ויוצאים לך רק קלפי חרבות – תבדוק קודם אם שכחת את הגביעים באוטו.
ואם הכל מרגיש מבולגן – אולי זה פשוט יום שבו הקלפים החליטו לצחוק איתך.
או עליך.
או על כולנו.
וזה בסדר גמור.